למידה משמעותית באמת: חזון בשבעה פרקים למערכת חינוך אלטרנטיבית. פרק שביעי

 

 

יותר משלושה חדשים עברו מאז פרסמתי את הפרק האחרון בסדרת 'למידה משמעותית באמת.' מאז התעופפו הרבה חלקי עופרת בשמי ארצנו, וכתיבת הפרק האחרון של החזון שלי למערכת חינוך אלטרנטיבית התעכבה. אולם עם פרוס ספטמבר, שב הביטוי "למידה משמעותית" להישמע במקומותינו, וראוי לסיים את המשימה שלקחתי על עצמי. בפרקים הקודמים הסברתי מדוע היחידה האנושית של שכבת גיל בת כמה עשרות בני נוער, המבנה הנוכחי של בתי הספר, תכני ההוראה, והבנת החינוך כפונקציה של למידה עיונית סבילה אינם משיגים את המטרות שלשמם הם נועדו. יתרה מכך, חוויית ההתבגרות בתוך מערכת החינוך יוצרת נזקים ארוכי טווח שרבים מאיתנו משקיעים אנרגיות נפשיות רבות בהתמודדות עמם. כדי להתגבר על כך פרשתי את הרעיון להקים יחידות תלמידים בסיסיות בנות 12 נפשות המלוות על ידי מבוגר המוכשר לכך, ואשר תפקידו לנהל את תכנית הלימודים של חניכיו בד בבד עם דאגה לרווחתם הפיזית והנפשית. בפרק זה משימתי היא להסביר את המבנה המודולארי של רשת החינוך, הבנויה ממרכזי למידה הפרושים במרחב העירוני והמקומי. 

העיקרון המנחה את רעיון מרכזי הלמידה הוא, כפי שציינתי בסוף הפרק הרביעי:

"שהחברה כולה מחנכת ומכשירה את צעיריה לשלב הבא בחייהם ובחיי החברה. אשר על כן מערכת החינוך איננה יכולה להתרכז במוסדות המבודדים מהתנהלות שאר תחומי החיים בחברה, והציבור איננו יכול להתנער מתפקידו בעיצוב העתיד החברתי". 

מרכזי הלמידה הם מרכזי הכשרה ערכית ומקצועית ייעודית. כל מרכז מתמחה במקצוע או בתחום אזרחי או לימודי אחד בלבד, ובאפשרותו להתאים את התכניות השונות הנלמדות בו לסוגי התלמידים השונים ולשלבים השונים בהם הם נמצאים במהלך תכנית הלימודים. כך לדוגמא מרכז ללימודי מתמטיקה הוא מרכז עירוני, המכשיר קבוצות של תלמידים תוך כדי הוראת קורסים מרוכזים ברמות ובמגמות מגוונות. יחידת קורס עשויה להיות למשל, שלושה חדשים, או כל יחידת זמן אחרת שהמערכת רואה כיעילה. במהלך יחידת הזמן הנתונה ילמדו התלמידים תחום מסוים במתמטיקה בהתאם לרמה ולצרכים שנקבעו להם בתכנית באותו שלב בחינוכם. מכיוון שמדובר בקורס מרוכז, יכולים התלמידים לנוע במשך היום מכיתות המלמדות את המקצוע באופן תיאורטי, לכיתות שבהם התלמידים מתרגלים את הנלמד לבדם, עם 'חברותא' – בן זוג ללימודים, או בקבוצה, ובנוכחות מדריך מקצועי. בהמשך היום או השבוע יכולים התלמידים להגיע לאגף במרכז המיועד לתכניות בהם מיישמים את החומר הנלמד והמתורגל באופן תיאורטי. תחום הגיאומטריה הוא דוגמא מצוינת למקצוע שאפשר לחלק בו את היום ללמידה תיאורטית, תרגול, ומטלות מעשיות. אין שום סיבה שתלמידים לא ילמדו גיאומטריה תוך כדי הדרישה לתכנן ולהוציא לפועל מבנה שמצריך שימוש במשפטים גיאומטריים בהנחיה מקצועית. מכיוון שמדובר במרכז ייעודי, יוכלו תלמידים שונים להגיע לכיתות המלמדות את המקצוע באופנים שמתאימים להם. במרחב הלימודי התלמידים יהיו מחולקים לקבוצות למידה בהתאם לצרכים שלהם, ולא בהתאם לקריטריונים שרירותיים הנקבעים מראש.  מכיוון שהגישה היא מודולארית אורך יום הלימודים יכול להיקבע בהתאם לצרכים המקומיים, לצרכים של קבוצות התלמידים השונות, ולצרכים הייחודיים של כל תלמיד.

 מרכזי למידה אחרים הם בעלי אופי יישומי או אזרחי.  כפי שהזכרתי בפרקים קודמים, מערכת החינוך של החברה האזרחית לא יכולה להסתפק בהקניית ידע בתחומים עיוניים. עליה להכשיר את הצעירים להשתתפות בכל שדרות הפעילות הקהילתית. לדוגמא, מרכזים לימודיים יכולים להיות מיועדים להכשרה לתחומי הבריאות והרווחה. התלמידים יגיעו למרכז לימודי זה לתקופה של 3 חדשים (אם יוחלט שזו יחידת הזמן המתאימה)  וילמדו את נושא הבריאות. מערכת החינוך הנוכחית לא כוללת בתוכה נושא זה כנושא ליבה מקצועי. ההבנה תיאורטית של פעילות גוף האדם והתוצאות של דפוסי התנהגות מסוימים נלמדים היום כחלק מתכניות העשרה ופרויקטים מיוחדים. מרכז לימודי המתמחה בתחום הבריאות ילמד נושא זה באופן תיאורטי ומעשי ככל שניתן  אולם חלק גדול מהזמן יהיה מוקדש להכרת מערכת הבריאות והרווחה הקהילתיים.  כחלק אינטגראלי מתכנית הלימודים יגיעו התלמידים למוסדות בריאות ורווחה יחד עם מלוויהם ויעסקו בעבודה מעשית הקשורה לתחום. הדבר מחייב כמובן את המוסדות עצמם, כמו בתי חולים ובתי אבות להתארגן לקליטת "כוח עבודה" זמני וצעיר. אולם אין סיבה שמוסדות ציבוריים, כמו גם עסקים פרטיים לא יחויבו בחינוך הדור הבא. כך יצטרכו המוסדות להתארגן ולייעד עבודות מסוימות לתלמידים ויהיו בכל מוסד בעלי תפקידים אשר ינחו את התלמידים בעבודתם. אני מודעת לעובדה שרעיון זה מחייב לא רק את מערכת החינוך לשינוי מבני אלא גם את המוסדות האזרחיים האחרים. אולם זהו חלק מהעיקרון ההוליסטי שאני פורשת כאן על פיו לא ראוי שהמרחב הציבורי והמרחב החינוכי יתנהלו במנותק זה מזה. ניתוק זה נוסה במהלך המאות הארונות והוא איננו מתאים יותר לאורח החיים. אינטגרציה של חינוך הצעירים וההתנהלות השוטפת של החברה האזרחית הם תנאי ראשון במעלה ליצירת חברה בריאה. 

על פי רעיון זה במהלך שנות לימודיהם יכירו בני הנוער את כל שדרות הפעילות הציבורית. במהלך שנות החינוך התלמידים יגיעו למרכזי למידה הקשורים למסחר, תעשייה, עסקים, ופיננסים. הם יחוו תחומי תרבות ויצירה, כמוסיקה ואומנויות הבמה השונות. מרכז למידה העוסק בהוראת הספרות, יכול לעסוק במקביל בהוראת הכתיבה וכן בכתיבה, המחזה, וצריכה מושכלת של סרטים והצגות. התלמידים יעסקו בעונות המתאימות לכך בענפי ספורט השונים ובהכרת הטבע. קהילות תרבותיות שונות יוכלו להנחיל לחניכים את ערכיהם תוך הקמת מרכזי למידה ערכיים, ותוך בניית סדר יום המתאים יותר למנהגיהם. כך לדוגמא, קהילות דתיות יוכלו לכוון את תלמידיהם להגיע לבתי התפילה הקהילתיים בשעות הנתונות, ויוכלו לבנות את סדר היום במרכזי הלמידה בהתחשב בכך.  כפי שציינתי בפרקים קודמים, החינוך ללקיחת חלק בחברה האזרחית גם הוא ייעשה תוך התנסות ופעילות בשדרות השלטוניות השונות. בני נוער יוכלו להיות חלק אינטגראלי מניהול העיר, מוסדות החקיקה והשיפוט בהתאם לרמה שבה הם נמצאים. התכנית תתחשב גם במעגל השנה התרבותי, בחגים, ובאירועים אזרחיים כמו בחירות ודיוני תקציב. וכמובן, תכנית מודולארית כזו מאפשרת תכנון לוח שנתי ולוח חופשות העושה הרבה יותר צדק לניהול הציבורי והמשפחתי של החיים. 

אני מודעת בהחלט למורכבות הארגונית של מערכת מסוג זה, אולם, אין לי ספק שהמערכת הקיימת פשטה את הרגל מבחינת יכולתה לתת מענה לאורחות החיים בעידן הנוכחי ולצרכים של בני אדם המנווטים את עצמם בתוכם.