למידה משמעותית באמת: חזון בשבעה פרקים למערכת חינוך אלטרנטיבית. פרק ששי

בין השנים 1998 ו-1999 שודרה בטלוויזיה הישראלית תכנית ראיונות עם קרבנות תקיפה מינית בתוך המשפחה. בימינו אלה חשיפה מסוג זה רווחת יותר, אולם באותם ימים עבור רבים מאיתנו היה זה מפגש ראשון עם המציאות הערומה המתהלכת בינינו. אחת המרואיינות, שהייתה, אם זכרוני אינו מטעני, בסוף שנות העשרים לחייה, סיפרה על אביה, שעשה בה מעשים מגונים החל מגיל 4. אחד הרגעים המטלטלים ביותר בסיפורה היה כאשר היא אמרה למראיין שאי שם בשנות נעוריה "התרחש פתאום הנס". אביה נהרג בתאונת דרכים, והיא השתחררה מהגיהינום שבו הייתה שרויה בכל שנות ילדותה.

זכור לי שהשיחה התגלגלה לחויותיה כתלמידת בית ספר,  והאישה, שכפי הנראה תפקדה באופן לקוי מאד בסביבה הלימודית והחברתית, נשאלה היכן היה לה רע יותר, בבית או בבית הספר. תשובתה הייתה מיידית וחד משמעית: "בבית הספר. בבית לפחות הייתה גם אהבה." כמה מבודדת, שקופה, עלובה ודחויה הייתה צריכה נערה להרגיש בין כתלי בית-ספר כדי לומר שעדיף היה לה לשהות בקרבת אביה, שאנס אותה מגיל 4, ושיום מותו היה לה יום חג, מאשר בבית ספר שבו איש לא הבינה!

תמונה

 באותם שנים חינכתי כיתה י"ב בבית ספר של תנועת ההתיישבות בצפון הארץ ונזדעזעתי עד עמקי נשמתי. יכולתי בקלות להיות מחנכת של כיתה שנערה כזאת יושבת בה, ולא היה לי שום מושג על כך. מובן שגם במערכות הקיימות צוות בית הספר היה יכול לגלות יותר רגישות ולמצוא דרכים לתת בית חם, אוזן קשובה, ותמיכה  לנערה הזקוקה לאלה. אך מתוך תפקידי כמחנכת הרגשתי שהזמן שניתן לי עם התלמידים לא מאפשר לי לעמוד על מכלול צרכיהם ולהכירם מספיק, ומבנה הלימודים ובית הספר ככלל לא מעודד יצירת תקשורת ברמה מספקת. חוויה זו הובילה אותי ליזום מערך של ליווי פרטני לתלמידי השכבה שחינכתי בשנים שלאחר מכן, אולם עד כמה שידוע לי לא הייתה לתכנית זו המשך.

בפרק החמישי הזכרתי את הצעתי לחלק את התלמידים לקבוצות של 12 בני נוער המלווים על ידי בוגר. המטרה היא שבני נוער, אשר הוריהם עסוקים ביום העבודה שלהם, ואשר הם עצמם עסוקים בלימודים ובהכשרה במרכזי הלימוד (כפי שאפרט בהמשך) יימצאו תחת פיקוח, הנחיה, וליווי של אדם בוגר. המלווה הבוגר יקבל הכשרה הממוקדת בהבנה של הצרכים והתהליכים של הצעיר שמולו. גודל הקבוצה מזכיר יותר משפחה גדולה מאשר כיתת לימוד ומאפשר יצירת יחסים חבריים קרובים בין חברי הקבוצה לבין עצמם ובינם לבין המלווה הבוגר.  תפקידיו של המלווה הבוגר הם כדלהלן:

1. איש הקשר בין מערכת החינוך (על פי המבנה שיתואר בהמשך), מרכזי הלמידה, ההורים ובני הקבוצה. חלק מהכשרת המלווים היא הכרות עומק עם מבנה המערכת, חובות התלמידים וזכויותיהם.

2. ליווי בני הקבוצה למקומות הלימוד השונים שלהם, או לפחות פיקוח על הגעתם למקום הראוי. כפי שיפורט בהמשך, המערכת החינוכית שאני מציעה היא מודולארית, ולכן מקומות הלימוד משתנים, וייתכן שיש לדאוג לכך שהתלמידים יגיעו גם למקומות רחוקים.

3. נוכחות במקום הלימודים או העבודה של בני הנוער ומעקב אחר הישגיהם והצרכים המתעוררים בהקשרים של עיסוקיהם השונים.

4. ניטור מערכות היחסים בתוך הקבוצה, ובין הצעירים לבין חברים אחרים. הכשרתם של המלווים כוללת לימודי גישור, פסיכולוגיה של יחסים בינאישיים, ותמיכה רוחנית. מלווה כזה אמור להבחין במצוקות הבאות ממערכות יחסים בלתי תקינות בתוך המשפחות ובקבוצת החברים.

כפי שהזכרתי בפרק הקודם אופיין של קבוצות הליווי נתון לבחירה מלאה של ההורים. שיטה זו, בצירוף עם המערכת המודולארית של מרכזי הלמידה וההכשרה שאפרט בהמשך, נותנת מענה לבעיות המגזריות והקיטוב בחברה הישראלית. משפחות פלורליסטיות יכולות לבחור בקבוצות מעורבות, ואנשים המעוניינים בזהות דתית או לאומית מוצקה יכולים לבחור לילדיהם חינוך נפרד יותר או פחות. שיטה זו נותנת מענה גם למשפחות בהם אחד ההורים אינו עובד והמשפחה איננה מעוניינת להפקיע את הפיקוח על הלמידה והחינוך מהמסגרת המשפחתית. כך אפשר לתת מענה לנוהג הנפוץ בכמה ממדינות העולם של חינוך ביתי (home-schooling). הורה יכול ליצור קבוצה משפחתית, רב גילית, ולנהל אותה בעצמו, תוך כדי קבלת הכשרה מתאימה. ההכשרה מאפשרת להורה לצרף גם ילדים אחרים או בני משפחה אחת אחרת. הילדים ילמדו במרכזי הלמידה ויכירו בני נוער אחרים, אך לא במחיר של ניתוק ההורים מהעשייה החינוכית.

המלווים הם אנשים מכל שדרות האוכלוסייה שיימצאו מתאימים ויקבלו את ההכשרה המתבקשת. גם כאן יכולה להיות גמישות והתאמה לצרכים של הצעירים ולהעדפה של ההורים. ישנם כאלה שיעדיפו מלווים צעירים יחסית, המתפקדים כאחים בוגרים, אותם אפשר לקחת משורות הסטודנטים במקצועות החינוך והטיפול השונים, ולראות בשנת ליווי מעין שנת התמחות. לעומת זו הליווי יכול להיות תעסוקה לפנסיונרים שניסיון החיים שלהם וטבעם מחזקים את כישורי התקשורת שלהם. העיסוק בליווי יכול להיות מסלול התמקצעות שעוסקים בו שנים רבות, או תעסוקה זמנית, לשנה או יותר.

תמונה

 מלבד העיסוק בלמידת תכני הלימוד השונים של מערכת החינוך, מתנהל קשר בין קבוצות הליווי לבין קהילות המעוניינות לקחת חלק בחינוך בנוער, תנועות נוער לפעילות אחרי הצהריים, וקבוצות ספורט. לדוגמא, קהילות דתיות המעוניינות לקשור את בני הנוער למורשתן, יכולות להציע לקבוצות הליווי הקשורות עימן להתחיל את יום הלימודים במסגרת שהם מנהלים. כך, לדוגמא, יוכלו בני נוער להגיע לתפילות בוקר ולקבוצות לימוד המנוהלות על ידי הקהילות אליהן קשורים בני משפחותיהם. רעיון זה מתקשר לחזון  "המודל הקהילתי" שיזמה תנועת נאמני תורה ועבודה לניהול חיי הקהילות הדתיות השונות במדינת ישראל.

תמונה

 כפי שאראה בפרק הבא, החזון ללמידה משמעותית באמת מבוסס על הרעיון שהחברה כולה מחנכת ומכשירה את צעיריה לשלב הבא בחייהם ובחיי החברה. אשר על כן מערכת החינוך איננה יכולה להתרכז במוסדות המבודדים מהתנהלות שאר תחומי החיים בחברה, והציבור איננו יכול להתנער מתפקידו בעיצוב העתיד החברתי.

אודות חנה השקס

יועצת פילוסופית, מורה, וחושבת המון
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s