למידה משמעותית באמת: חזון למערכת חינוך אלטרנטיבית בשבעה פרקים. פרק שלישי

בעקבות תגובות שקיבלתי על שני הפרקים הראשונים של "למידה משמעותית באמת" החלטתי להמעיט במספר הפרקים הדנים בבעיות של מערכת החינוך ולהקדיש יותר זמן לפתרון המוצע.

אך לפני שאעבור לכך ישנם שני נושאים שעדיין צריך להאיר: הראשון הוא הקשר בין סגנון הלמידה ומטרות הלמידה, והשני הוא היחס שבין המיומנויות החברתיות שהתלמידים רוכשים במערכת החינוך הנוכחית לצרכים האמיתיים שלהם כאנשים בוגרים.

 זכור לי שבסוף שנות התשעים התפרסם סקר שבחן את הידע של תלמידות סמינרים להוראה בנושאים שונים. זכור לי, למשל, שהן לא ידעו לספר מהו מבצע אנטבה, שהן לא הכירו שמות של מבשרי ציונות למיניהם, ושהידע שלהם במושגים הקשורים למורשת ישראל היה מעורר דאגה. לדוגמא, הן לא ידעו לענות על שאלות שהיו קשורות ל"שמע ישראל". התקשורת באותם ימים הבליטה את הממצא וחגגה כהרגלה סביב המחדל המחפיר, סיבותיו, והשפעותיו על ילדי ישראל לדורותיהם.

 באותם שנים, כפי שהזכרתי כבר קודם, לימדתי בתיכון קיבוצי בצפון הארץ. בין היתר לימדתי תנ"ך, ובהיותי מורה דתייה בבית ספר חילוני התרשמתי דווקא מכמות השעות שתלמידים חילוניים מבלים בלמוד התנ"ך, לפחות שעתיים שבועיות כל שנת לימוד. הכנתי תלמידים לבגרות בתנ"ך ועמיתי הכינו תלמידים לבגרות בתולדות הציונות. איש לא העלה על דעתו להרשות לתלמידים לסיים בית ספר תיכון ישראלי בלי ללמוד על הרב אלקלעי ואחד העם. קשה להניח שמורות בבתי ספר יסודיים לא סיימו לפחות 12 שנות לימוד, אפילו אם נניח, מה שלא נראה לי סביר, שאפשר להתקבל לסמינר למורות בלי תעודת בגרות. אם כן, מהו מקור הפער בין התוכן של תוכנית הלימודים במוסדות החינוך הישראליים לבין רמת הידע שמפגינות בוגרות אותם המוסדות?

 היו אלה שיא ימי הפופולאריות של  חידון הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר" ובמשפחתי צפו בתכנית זו באדיקות. בהשוואה לאותן מורות בתי ספר יסודיים התרשמתי שיש אחוז לא מבוטל של אנשים, ביניהם גברים רבים שעובדים, למשל, במקצועות הייטק, שיודעים לזהות בין "אחד העם" לבין אשר צבי (הירש) גינצבורג; שיודעים שאנטבה היא שם עיר שבתחומה מצוי נמל תעופה בינלאומי  באוגנדה; ושיודעים לומר ש"שמע ישראל" הוא פסוק מספר דברים שמככב בסדר התפילה היומי של יהודים (במובן המסורתי של המילה). במילים אחרות, עמדתי על קשר בין פלח אוכלוסייה מסוים – גברים העובדים במקצועות הייטק – לבין נטייה להצליח בתכניות טריוויה טלוויזיוניות. עובדה זו הובילה אותי למסקנה מאד לא מדעית, והנשענת לא במעט על דעות קדומות מגדריות ומעמדיות, שאנשים בעלי זיכרון מצוין, ראש למספרים ולניתוח נתונים, חיבה לרווח כלכלי, וחוש תחרותי מפותח, לא בוחרים להיות מורות בבתי ספר יסודיים.  מצד שני, שאלתי את עצמי אם זיכרון מצוין, ראש למספרים, חיבה לרווח כלכלי, וחוש תחרותי מפותח הם כישורים הנחוצים למורה בבית ספר יסודי. אני משאירה לקוראי האינטליגנטים את הכבוד לענות בעצמם על שאלה זו.

ובכל זאת: למה בוגרי מערכת החינוך, לרבות אלה הבוחרים לחזור אליה בחייהם הבוגרים, לא מצליחים לשלוף מתוך מוחותיהם ידע שאין ספק שהם פגשו בו בדרך זו או אחרת במהלך שנות לימודים ארוכות? אפשר לשאול אותה שאלה מכיוון אחר: מה מבדיל בין אנשים דתיים, שיודעים היטב מהי אמירת "שמע ישראל" לבין בוגרי בתי ספר חילוניים? התשובה היא לא שהמורים לתנ"ך לא עושים את עבודתם נאמנה או שכוח האדם בבתי הספר היסודיים אינו ראוי לשמש בהוראה. התשובה היא שידע שאנו לא משתמשים בו אנו לא זוכרים. והעובדה שאנו זוכרים דברים מסוימים, לא מעידה על יחסינו לערכים הקשורים לאותם פרטי ידע. אנו סופגים את ערכי החברה שלנו מתוך המבנה שלה. אנו סופגים את ערכי החברה שלנו מתוך הדברים שאנו נדרשים לעשות כדי להיות שייכים אליה, למשל להגיד "שמע ישראל" פעמיים ביום או לשרת בצבא. אנו סופגים את ערכי החברה שלנו מתוך מעגל השנה, למשל מתוך העמידה בטקסי יום השואה, שבוע לפני שאנו עומדים בטקס יום הזיכרון לחללי צבא הגנה לישראל ופעולות האיבה, ושבוע ויום לפני שאנו יוצאים משפחות משפחות לאכול בשר ברחבי הארץ המובטחת. אנו לומדים מיומנויות דרך עשייה, לא דרך למידה פאסיבית. בכל הכשרה מקצועית שהיא, הידע התיאורטי מהווה רקע בלבד להשתלמות מעשית. רוב רובן של שנות הכשרת הרופאים מוקדשות לעבודה מעשית. אני לא טוענת כאן שמי שלא אומר "שמע ישראל" לא צריך ללמוד תנ"ך, ואני לא כופרת בחשיבות לימוד ההיסטוריה. אך יש להבין את המגבלות של רכישת תכני ידע שאין להם כל שימוש. עלינו לשאול את עצמנו מהי המטרה שלשמה אנחנו מלמדים, ומהן המיומנויות שהיינו רוצים שהתלמידים ירכשו, וכיצד היינו רוצים שישתמשו בידע המונחל להם. עלינו לקשר בצורה הרבה יותר יעילה בין המטרות של החינוך והאמצעים המשמשים  להשגת מטרות אלה.

אודות חנה השקס

יועצת פילוסופית, מורה, וחושבת המון
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s