למידה משמעותית באמת: חזון למערכת חינוך אלטרנטיבית בשבעה פרקים. פרק ראשון

מזה כעשר שנים הולך ונחשב במוחי חזון חדש למערכת חינוך. אנשים ששומעים על כך מפי מעודדים אותי להעלות את הדברים על הכתב, אך היו תמיד משימות חשובות יותר. ואכן המשימה גדולה, וכדי להשלימה נראה היה לי שעלי לפנות זמן רב בלוח העבודה. אולם פתיחת הבלוג של "הסלון הפילוסופי" מאפשרת לי לעשות זאת במנות קצובות וקטנות. וכך נולד הרעיון של מסה בשבעה פרקים שנענית לאתגר שמציב שר החינוך ללמידה משמעותית. עם כל ההערכה שיש לי ליוזמותיו ופעולתו, כפי שאראה בהמשך, מערכת החינוך שאנו מכירים היום בנויה על מספר הנחות יסוד אבסורדיות, ולכן צריך להפוך אותה מן היסוד.

הדברים שאומר להלן אינם פרי מחקר שיטתי, אלא מסקנות שאני מסיקה כצרכנית של מערכת החינוך בכל רמותיה וכצרכנית של יצירה תרבותית, מדעית ודתית. זו כוללת קריאה אקלקטית של ספרות בנושא חינוך ופסיכולוגיה, וקריאה קצת פחות אקלקטית של ספרות דתית, מחקר ספרות, פילוסופיה ותיאולוגיה.  אבל בעיקר זהו פרי ניסיון: הייתי תלמידה במערכת החינוך הפורמאלית במדינת ישראל במשך 14 שנים. הייתי מורה במערכת החינוך הפורמאלית של מדינת ישראל במשך 10 שנים לא רצופות בתיכונים בירושלים ובצפון הארץ. לימדתי במכללה לחינוך יהודי בקליבלנד אוהיו, ושם נחשפתי בזכות עמיתי להגות מקצועית יותר בנושא החינוך. אני אם לארבעה ילדים שעברו ועדיין עוברים במערכת החינוך הישראלית בצפת ובירושלים, וכן בתי ספר יהודיים פרטיים בארצות הברית בשלבים שונים של גידולם. אני מדברת הרבה עם חברים וחברות על החוויות של ילדיהם במערכת החינוך בישראל, בארצות הברית, באנגליה, וגם בארצות אחרות. אני יועצת פילוסופית, ובין היתר שוחחתי עם אנשים שמגדירים עצמם נפגעי מערכת החינוך ומנסים למנוע פגיעה זו מילדיהם.  אני עוסקת בפילוסופיה ובתיאולוגיה, וקוראת ספרות יפה באופן אינטנסיבי. מי שסבור שניסיון זה איננו מספק מוזמן להפסיק את הקריאה כאן.

 בפרקים הראשונים של מסה זו אציג את הצדדים האבסורדיים במערכת החינוך הנוכחית, ולאחר מכן אציע חזון למערכת שעושה יותר צדק לניסיון האנושי והמקצועי של רבים מאיתנו.

אך לפני שאפרט אותם בקצרה חשוב לי לומר זאת: הביקורת שלי לא מופנית כנגד נותני השירות במערכת החינוך, לא כנגד המנהלים ובוודאי שלא המורים. יש מורים מצוינים, יש מורים טובים, ויש טובים פחות. קביעה זו נכונה לגבי האיכות האנושית והמקצועית של מורים לא פחות ולא יותר משום שדרה אחרת באוכלוסייה ולא פחות או יותר מפעם. יש מורים שמסירותם ומקצועיותם אינם ניתנים למדידה, ויש מנהלים שמצליחים ליצור סביבה אופטימאלית לצמיחה. הגיע הזמן שכולנו נכיר בגודל הנפש שנדרש מאדם כדי להיות מורה בינוני עד מצוין. אין מקצוע שדורש מגוון רחב יותר של איכויות אנושיות, כדי להגיע לרמת תפקוד סבירה ומעלה. והנה רשימה חלקית של תכונות אנושיות העולה בדעתי: ערכיות, מסירות, אינטליגנציה, יכולת ריכוז, כושר דבקות והתמקדות במטרה, כאריזמה, אהבת הבריות, מודעות עצמית, איפוק, הבנה אינטואיטיבית של מצבים חברתיים אנושיים, אנרגיות אינסופיות, חוש הומור אינסופי, סבלנות, סובלנות וסיבולת. איש הייטק לא צריך לאהוב את הבריות בכלל, ושופט שלום לא צריך כל כך הרבה סבלנות, איפוק, וחוש הומור. רופאים לא צריכים כל כך הרבה מודעות עצמית, ופסיכולוגים לא צריכים כל כך הרבה סובלנות. אנשי עסקים לא צריכים כמויות גדולות כל כך של אנרגיה. אין עיסוק בעולם, חוץ מהורות כמובן, שדורש מאדם להיות, יש להודות, – מושלם.

ומכאן לפירוט הנושאים בפרקים הבאים. בפרק השני של מסה זו אפנה את תשומת הלב לאבסורד שבהכנסת בני נוער בגיל ההתבגרות, בתקופה כה סוערת של שינויים פיזיולוגיים ושכליים, לקופסאות בטון סגורות במשך שש שעות ביום לכל הפחות. אשאל האם עצם המבנה ההוראתי העיוני בקשת מקצועות הלימוד יכול להתאים, מבחינה פיזיולוגית, לקהל היעד שלן. ואקשר זאת כמובן עם תרופת הפלא של כל החוליים החברתיים בימינו – הריטאלין.

בפרק השלישי אומר משהו על ההנחה האבסורדית ש-40 בני אדם שהמשותף להם היא שנת לידה מסוימת צריכים לקבל מעמד של אובייקטים שווים לכל צורך שהוא; שהם יכולים ללמוד ביחד, שאפשר לשפוט את הישגיהם על סולם מספרים אחד, ושהמוח שלהם עובד באופן דומה לכל עניין שהוא.

בפרק הרביעי אטיל בספק את יעילות ההוראה של תחומי לימוד לאורך זמן, וללא שהם משמשים את הלומדים מחוץ למסגרת הכיתה. חניכי מערכת החינוך הישראלית החילונית לומדים שעתיים תנ"ך לפחות, כל שנה, במשך 12 שנים. התכנית מתעדכנת, והמורים חכמים ומסורים. והתוצאה? תשאלו את הסופר מאיר שלו מה דעתו על הקשר של הישראלי המצוי עם התנ"ך.

בפרק החמישי אומר משהו על המיומנויות החברתיות הנרכשות, והטראומות הקשות הנצברות, כאשר בני נוער נדחסים למשך שעות רבות לכיתות של 40 תלמידים בבניינים המכילים מעל 1000 בני נוער, כאשר היכולת המרכזית שהם נדרשים להפגין היא להישאר ערניים בזמן שהם לא עושים כלום.

בפרק הששי אומר משהו על מה שהחברה הממוחשבת שלנו צריכה מבני הנוער שלה מלבד להרחיק אותם מהרחובות ומהמסכים, ומה בני הנוער צריכים מהקהילה שלהם מלבד למנוע מהם לעלות על מסלול בטוח להרס עצמם וסביבתם. אדבר על הבזבוז המשווע בכוח אדם מתלהב, מוכשר, וממומן, למילוי תפקידים מועילים בכל רובדי החברה. וכמובן על החופש הגדול.

ובפרק השביעי אפרוש את החזון: חזון של מערכת חינוך שבנויה על יחידות אדמיניסטרטיביות עירוניות ולא בית ספריות; חזון של מרכזי מקצוע השוכנים בבנייני בתי הספר הנוכחיים ואשר מעניקים קורסים מקצועיים המשלבים הוראה תיאורטית ופעילות יצירתית באופן אינטנסיבי ומקצועי; חזון של יחידות הוראה בנות חודשיים-שלושה החושפות בני נוער לכל תחומי הידע והפעילות האזרחית כהכנה לחיים הבוגרים, כמו מדעים והיסטוריה, אבל גם תפקידים חברתיים כמו איסוף זבל, עבודה בבתי חולים תוך הבנת תחום הבריאות והמערכות שלה, עבודה במערכות שלטוניות תוך לימודי אזרחות, עבודה במוסדות תרבותיים תוך לימודי אמנות ודרמה; חזון של קבוצות חינוך בני 12 חניכים עם מלווה מבוגר שאחראי להכנת התכנית החינוכית שלהם, להבאתם למרכזי ההוראה, להשגחה על התנהלותם היומיומית והישגיהם, לניטור הדינאמיקה החברתית ביניהם, ולרווחתם הסוציאלית; חזון של תכנית קיץ שהיא חלק אינטגראלי מהשנה הלימודית אך מתרכזת בחינוך למנהיגות, פעילות גופנית, הכרת הארץ, וקידום תחביבים; חזון שכולל חינוך לערכי יסוד משותפים כחלק ממערך החינוך השנתי, על ידי קביעת שבועות בלוח השנה שבהם מתרכזים כולם בנושא ערכי משותף ונדרשים לעשייה ולא רק למידה פאסיבית.  ובקיצור: חזון של הצמחת אנשים שמחים והכנת אזרחים פעילים להשתתפות יצירתית בכל תחומי החיים, תוך הנחלת הערכים המוסריים, הלאומיים והאזרחיים היקרים לנו ותוך הכשרה למיומנויות החברתיות  הנדרשות מסגנון החיים בימינו.

מודעות פרסומת

אודות חנה השקס

יועצת פילוסופית, מורה, וחושבת המון
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על למידה משמעותית באמת: חזון למערכת חינוך אלטרנטיבית בשבעה פרקים. פרק ראשון

  1. Eytan Ben Meir הגיב:

    אהבתי מאוד את דבריך ואת ﬣתחלת הרעיון שהצגת. אשמח לקרוא את ההמשך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s